המתנגדים לחוק החופים "מנפחים" את העלות הכלכלית הכרוכה ביישומו

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תתכנס היום (א') כדי לדון ולהכריע בגורלה של הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ג-2003 ("חוק החופים").

החוק נועד להגן על חוף הים מפני יוזמות בנייה המזהמות את רצועת החוף, חוסמות את הרוח, או פוגעות בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך החוף.

הצעת החוק, אשר עברה קריאה ראשונה בכנסת, קובעת כי חוף הים, מקו המים ועד 300 מטר ממנו, הוא קניינו של הציבור וכי ניצולו, הפעלתו או פיתוחו יעשו תוך הענקת עדיפות לרווחה והתועלת הציבורית, ותוך שמירה על משאב טבע זה למען הדורות הבאים.

בהקשר זה יצוין כי מדו"ח החברה להגנת הטבע לשנת 2004, אשר פורסם לפני כשבועיים, עולה כי כ- 100 ק"מ מתוך 188 ק"מ מרצועת חוף הים התיכון אסורים כיום לרחצה.

עורך דו"ח החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, מציין כי על פי סקר שנערך 94% מהציבור תומך בשמירת שלמותם של חופי הים כחופים פתוחים, 83% סבורים שקיימת סכנה לשלמותם של החופים בשל בניה פרטית מואצת, ואילו רק 13% הביעו שביעות רצון מהדרך בה המדינה שומרת על חופי הים.

פרט למשרד לאיכות הסביבה תומכים בחוק גם הארגונים הירוקים, ובראשם החברה להגנת הטבע, עמותת "אדם, טבע ודין", ארגון "מגמה ירוקה", ותנועת הסטודנטים לעשייה חברתית - "קול קורא".

לעומתם, מצביעים המתנגדים לחוק בעיקר על העלות הגבוהה הכרוכה בישומו.

בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת התריע נשיא התאחדות הקבלנים, סם אולפינר, כי איסור הבנייה במרחק של 300 מ' מקו החוף יחייב את המדינה בפיצויים של מיליארדי שקלים לבעלי הקרקעות, בשל שינוי יעוד הקרקע והירידה בערך הקרקעות שבבעלותם.

אולפינר הציע, כפתרון, להחריג מתחולת החוק תוכניות הנמצאות בהליכי אישור, וזאת בנוסף להחרגה המצויה כבר בהצעת החוק, לגבי תוכניות בניה מאושרות. לדבריו, הנזק הכספי למדינה עקב תשלום הפיצויים לבעלי הקרקעות עולה על התועלת הציבורית שתצמח מיישום החוק באזורים עירוניים כמו תל אביב, נתניה, בת- ים, ראשל"צ ואשדוד.

יו"ר הועדה לאיכות הסביבה של לשכת עורכי הדין, עו"ד עמנואל וייזר, טוען כי ניתן יהיה למצוא מקורות למימון תשלום הפיצויים באמצעות יצירת מנגנון של היטל השבחה. עו"ד וייזר מסביר כי בעלי הקרקעות מקו ה- 301 מ' יזכו לעליית שווי נכסיהם עקב איסור הבניה ברצועת החוף הסמוכה אליהן. במקרה זה אין מדובר בהיטל השבחה כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, הנגבה בשל הענקת זכויות חדשות במקרקעין, אלא במנגנון המופעל בשל העליה בשווי הזכות.

לדעת עו"ד וייזר, יצירת המנגנון האמור יכולה להביא לאיזון תקציבי במשרד האוצר ואף למעלה מזה: "ישנם הרבה מאוד שטחים אשר השווי שלהם יעלה, לעומת מעט מאוד שטחים המחייבים את המדינה בפיצויים בשל חקיקת חוק החופים".

שלב הגמר של חקיקת החוק, המתגלגל במסדרונות הכנסת כבר למעלה מחמש שנים, הוא שלב קריטי אשר הקיץ מתנגדים רבים מתרדמתם. בין המתנגדים לנוסח הצעת החוק ניתן למצוא את פורום ערי חוף הים התיכון, מרכז השלטון המקומי, רשות הנמלים, איגוד מהנדסי הערים, אגודת האדריכלים, צה"ל, חברת החשמל והתאחדות הקבלנים.

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ יורי שטרן (איחוד לאומי), הזהיר כי הגורמים המתנגדים - המדגישים את העלות הכלכלית הגבוהה שביישום החוק - עושים זאת במטרה לשכנע את משרד האוצר להשפיע על הממשלה למשוך את הצעת החוק.

למדור דיני איכות הסביבה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.